<h1>תוספות רי"ד — תענית</h1>
<h2>דף קיז:</h2>
[תענית י"ג ע"ב] אלא שזה מתפלל ח"י וזה מתפלל י"ט. פי' המורה סתם תפלה קרוי ח"י דברכת המינים ביבנה תקנוה כדאמרי' בברכות (ד' כ"ח ע"ב), ואינו נ"ל דכיון דשמואל הקטן תיקנה היאך שונה התנא ח"י, ונ"ל דלהכי תני ח"י כדתניא בתוספתא במס' ברכות בשלהי פ"ג ח"י ברכות שאמרו חכמים כנגד חי הזכרות שבהבו לה' בני אילים וכולל של מינים ושל פושעים במכניע זידים ושל זקנים ושל גרים במבטח לצדיקים ושל דוד בבונה ירושלי', ואם אמר אלו לעצמן ואלו לעצמן יצא, ומייתי לה בירוש' בפ' היה קורא (ה"ד) ובפ' תפלת השחר (ה"ג), מוכח מכאן דלאחר שתיקנו ברכת המינים מונה אותם התנא ח"י. וטעמא דמלתא שהיו כוללים של דוד בבונה ירושלים. וכך אתה מוצא בקרובות שנתקנו על ח"י ברכות בפורים וביום הושענא ובי"ז בתמוז ובי' בטבת הוא כולל של דוד בבונה ירושלים (ת"י ועיין במדרש רבה ובתנחומא סוף פרשת קרח על פסוק ונשלמה פרים שפתינו אמרו ישראל רבש"ע בזמן שבהמ"ק קיים היינו מקריבים קרבן ומתכפר ועכשיו אין בידינו אלא תפלה, טוב בגימטריא י"ז, תפלה י"ט ברכות הוצא משם ברכת המינין שתיקנוה ביבנה וכן צמח דוד שתקנו אחריו עכ"ל) אבל התלמוד שלנו מוכיח שאנו מברכים של דוד בפני עצמה ושל בונה ירושלים בפני עצמה, דהכי אמרי' בפ' הקורא את המגילה למפרע (י"ז:) שמסדר שם כל ח"י ברכות ומונה ברכת הצדיקים ואחריה בונה ירושלים ואחריה ברכת דוד, ואע"פ שבתחילה אמר ח"י, דאמרי' התם תפלה מנלן, פירוש שאם אמרם למפרע לא יצא, דתניא שמעון הפקולי הסדיר ח"י ברכות לפני ר"ג על הסדר ביבנה וא"ר ירמיה ואיתימא ר' חייא בר אבא ואמרו לה במתניתא תנא ק"ך זקנים ומהם כמה נביאים תקנו ח"י ברכות על הסדר, ואח"כ הולך ומונה י"ט, א' אבות, ב' גבורות, ג' קדושת השם, ד' חונן הדעת, ה' השיבנו, ו' סלח לנו, ז' גאולה, ח' רפואה, ט' ברכות השנים, י' קבוץ גליות, י"א השיבה שופטינו, י"ב ברכת המינים, י"ג על הצדיקים, י"ד ברכת ירושלים, ט"ו ברכת דוד, ט"ז שומע תפלה, וג' אחרונות, הרי י"ט, ואחר שהוקבעה ברכת המינים בימי ר"ג כדאמרי' בפ' תפלת השחר (דף כ"ח ע"ב) ר"ג אומר בכל יום מתפלל אדם ח"י, ומקשה תלמודא הני ח"י י"ט הויין, אמר ר' לוי ברכת המינים ביבנה תקנוה, ת"ר שמעון הפקולי הסדיר ח"י ברכות על הסדר לפני ר"ג, א"ל ר"ג לחכמים כלום יש כאן אדם שיודע לתקן ברכה למינים ירד שמואל הקטן ותקנה, ואע"ג שתיקן שמואל הקטן ברכת המינים לא היו אומרים אלא ח"י ברכות שהיו כוללים ברכת דוד בבונה ירושלים כדתניא בתוספתא דברכות. אבל התלמוד שלנו סובר כדתני בההיא ברייתא ואם אמר אלו לעצמן ואלו לעצמן יצא, וכך נהגנו אנו כתלמוד שלנו שאנו מברכים י"ט ברכות, של דוד בפני עצמה ושל בונה ירושלים בפני עצמה. והכי אמרי' בפ' ערבי פסחים (קי"ז:) אמר רבא בר שילא בצלותא מצמיח קרן ישועה בהפטרתא מגן דוד, ועשיתי לך שם גדול כשם הגדולים אשר בארץ תני רב יוסף זה מגן דוד, אלמא מברכים מצמיח קרן ישועה במלכות בית דוד ואינו כוללה עם בונה ירושלים. ופליגי בהא תלמוד שלנו עם תלמוד ירושלמי, דבפ' בתרא דר"ה (ה"ו) גרסי' בירו' ר' בא בשם ר' אבא בר רב הונא בתפלה הוא אומר אלהי דוד ובונה ירושלים בנביא הוא אומר אלהי דוד ומצמיח ישועה. והכי גרסי' נמי בפ' תפלת השחר בירוש' (ה"ה), בנוי לתלפיות תל שהכל פונים לו תל שכל הפיות מתפללים עליו, בברכה וק"ש ובתפלה, בברכה בונה ירושלים, בק"ש פורס סוכת שלום ומנחם ציון ובונה ירושלים, בתפלה אלהי דוד ובונה ירושלים, אלמא תלמוד שלנו סובר שאינו כוללן ותלמוד ירוש' סובר שהוא כוללן, ועוד פליגי בהא, דתלמוד ירוש' סובר שמברכים אלהי דוד, ובפ' חלק (דף ק"ז ע"א) בהלכה וד' הדיוטות גרסי' אמר רב יהודה אמר רב לעולם לא יביא אדם עצמו לידי נסיון שהרי דוד הביא עצמו לידי נסיון ונכשל מיד, אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע מפני מה אומרים אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ואין אומרים אלהי דוד אמר לו לדידהו נסינא יתהון וכו' אלמא כי אין אומרים אלהי דוד, ולפי דברי הירוש' הרי אומרים אותו בבונה ירושלים. ועוד מאי דתני רב יוסף ועשיתי לך שם גדול כשם הגדולים אשר בארץ זה מגן דוד למה לא אמר זה אלהי דוד ובונה ירושלים, אלא ש"מ התלמוד שלנו סובר שאין מזכירים אלהי דוד כלל, הלכך טעות הוא לאומרו, ואפילו לדברי הירוש' שאומרים אותו הני מילי בכולל ברכת דוד עם בונה ירושלים, אבל אנו שאנו עושים כפי התלמוד שלנו ואין אנו כוללים אלא מברכים בברכת דוד מצמיח קרן ישועה, הדיטות גדולה היא לומר אלהי דוד בבונה ירושלים, שבברכתו אין אומרים אלהי דוד והיאך נאמר אותו בברכת ירושלים, אם יש לאומרו נאמר אותו בברכתו ואל נחתום מצמיח קרן ישועה אלא אלהי דוד, אלא ודאי בורות וטעות הוא לאומרו כלל, כי כל היכא דפליגי תלמוד בבלי עם תלמוד ירוש' הלכה כתלמוד בבלי, כ"ש שאנו עושים כתלמוד בבלי שלא לכלול ואנו חותמים בברכת דוד מצמיח קרן ישועה, מה טיבו של אלהי דוד בבנין ירושלים (ת"י דברי הרב ז"ל הביאם מר אבי זלה"ה בס' בית יצחק כ"י על ש"ע או"ח (סוף סימן קי"ח) ופלפל עליהם באורך וברוחב).
